רש"י על דברים ט״ו:ה׳

« רש"י על דברים ט״ו:ד׳ רש"י על דברים ט״ו:ו׳ »

5 שפתי חכמים פתח ↗

אז לא יהיה בך אביון. פי' שמלת רק דבקה עם אפס כי לא יהיה בך אביון. כאילו אמר, זה שהבטיחך שלא יהיה בך אביון אינו רק אם שמוע תשמע:

5 רש"י על דברים פתח ↗

והיה אם שמע. וְהָיָה מוּסָב עַל הָאָמוּר לְמַעְלָה, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם: והיה אם שמע תשמעו. אִם שָׁמֹעַ בַּיָּשָׁן תִּשְׁמְעוּ בֶּחָדָשׁ, וְכֵן "אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח" דברים ח' – אִם הִתְחַלְתָּ לִשְׁכֹּחַ סוֹפְךָ שֶׁתִּשְׁכַּח כֻּלָּהּ, שֶׁכֵּן כְּתִיב בִּמְגִלָּה אִם תַּעַזְבֵנִי יוֹם יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ: מצוה אתכם היום. שֶׁיִּהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים, כְּאִלּוּ שְׁמַעְתֶּם בּוֹ בַיּוֹם ספרי: לאהבה את ה'. שֶׁלֹּא תֹאמַר הֲרֵי אֲנִי לוֹמֵד בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַב, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה עֲשֵׂה מֵאַהֲבָה וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבֹא שם: ולעבדו בכל לבבכם. עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב, וְזוֹ הִיא תְפִלָּה, שֶׁהַתְּפִלָּה קְרוּיָה עֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא" דניאל ו', וְכִי יֵשׁ פֻּלְחָן בְּבָבֶל? אֶלָּא עַל שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל שֶׁנֶּאֱמַר שם "וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ וְגוֹ'"; וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר תהילים קמ"א "תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ": בכל לבבכם ובכל נפשכם. וַהֲלֹא כְּבָר הִזְהִיר "בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" דברים ו', אֶלָּא אַזְהָרָה לַיָּחִיד, אַזְהָרָה לַצִּבּוּר ספרי:

6 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה והעבטת. ד"ה והעבטת גוים. משום מה נוצר אצלי הרושם שרש"י נוהג לברר תחילה את משמע ההקשר כולו ורק אחר כך את משמעה של המילה הבודדת ראה למשל להלן כג, יד, ולא אחת תמהתי על דרך זו. והנה כאן הולך בדרך הפוכה, וכדאי לבדוק באורח שיטתי. פ' ראה תשמ"ח

5 רק אם שמוע תשמע. אָז לא יהיה בך אביון:

6 שמוע תשמע. שָׁמַע קִמְעָא מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה ספרי:

5 מזרחי פתח ↗

רק אם שמוע תשמע אז לא יהיה בך אביון. שמלת רק דבקה עם אפס כי לא יהיה בך אביון כאילו אמר זה שהבטחתיך שלא יהיה בך אביון אינו רק אם שמוע תשמע דהיינו בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אבל מלת רק לא תפול רק על מלת אינו:

6 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

884 רש"י בראשית מז, כב "הכהנים - כל לשון 'כהן' משרת לאלהות הוא". וכן כתב רש"י שמות כח, ג "לקדשו לכהנו לי - לקדשו להכניסו בכהונה על ידי הבגדים שיהא כהן לי. ולשון כהונה שירות הוא". ושוב כתב רש"י שמות כט, ל "הכהן תחתיו מבניו - מכאן ראיה כל לשון 'כהן' לשון פועל, עובד ממש". והראב"ע בראשית מא, מה כתב: "כהן און - עובד השם או עובד עו"ג, כי אין 'כהן' בכל המקרא כי אם משרת". והרד"ק ספר השרשים שורש כהן כתב: "כל עובד יקרא 'כהן'... וכן תהלים קי, ד 'אתה כהן לעולם', כלומר עבד ה'". ולפי דברי המהר"ל הנאמר כאן הוא כמו מה שנאמר דברים טו, ו "ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשולו", ופירש רש"י שם "ומשלת בגוים רבים - יכול גוים אחרים מושלים עליך, תלמוד לומר 'ובך לא ימשולו'".

« רש"י על דברים ט״ו:ד׳ רש"י על דברים ט״ו:ו׳ »